החלטה בתיק מ"ת 45513-08-11

הבקשה

1.      לפני בקשה למעצרו של המשיב, יליד שנת 1988, תושב בית איכסא שבאזור רמאללה, עד תום ההליכים.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של שהייה שלא כדין בישראל, הסעה שלא כדין בנסיבות מחמירות, פזיזות ורשלנות, נהיגה ללא רשיון רכב, נהיגה ללא רשיון נהיגה, נהיגה ללא ביטוח והפרעה לעובד ציבור.

על פי כתב האישום, בתאריך 14.8.11, בין השעה 10:10 לערך לשעה 10:30 לערך, נהג המשיב ברכב מסוג פורד אקונוליין בצבע לבן, מ"ר 90-716-14 (להלן- "הרכב") בכביש 386, עד רח' הכרמים בשכונת עין כרם בירושלים. בכך שהה המשיב בתחומי מדינת ישראל מבלי שיהיו בידיו היתר כניסה או שהייה או תעסוקה כדין לכך.

באותן נסיבות, נהג המשיב ברכב, בכביש 386 עד לעיקול בכביש הסמוך למכון טיהור השפכים, שבסמוך למושב נס הרים. בעיקול הכביש, שהוא מקום שנקבע מראש, עצר המשיב את הרכב על הכביש, ירד ממנו, והעמיס לתוכו עשרות אנשים, שהסתתרו בחורשה מעבר לכביש, ביניהם 11 תושבי הרשות הפלסטינית שהיו ללא אישור כניסה או שהייה או תעסוקה כדין בישראל (להלן- "השוהים הבלתי חוקיים"), ואנשים נוספים אחרים, שזהותם אינה ידועה למאשימה (להלן- "האחרים").

באותן נסיבות, העמיס המשיב ובהמשך הסיע ברכב את השוהים הלא חוקיים ואת האחרים, מבלי שברכב יהיו ספסלי ישיבה או כל מושב אחר עבורם, ובלא שברכב תהיינה חגורות בטיחות.

לאחר שהנוסעים עלו על הרכב, סגר המשיב את דלתות הרכב, נכנס למושב הנהג והמשיך ונהג ברכב לעבר ירושלים. בכך, ותמורת תשלום, הסיע המשיב את 11 השוהים הלא חוקיים ואת האחרים, במסגרת שירותי הסעות שמטרתם לאפשר כניסה לישראל או שהייה בה, שלא כדין, של תושבים זרים.

במהלך נהיגתו ברכב, הבחינו ברכב מספר רכבי משטרה סמויים, ומשהבחין בהם המשיב, בסמוך לשכונת עין כרם בירושלים, האיץ המשיב את מהירות נהיגתו ברכב, עבר מנתיב לנתיב בכביש, ואף סטה לנתיב הנגדי, המנוגד לכיוון נסיעתו, תוך שהוא מסכן כלי רכב אחרים, שנעו בנתיב זה בכיוונו הנכון על פי החוק. כן סיכן המשיב בנהיגתו ברכב משתמשים אחרים בדרך.

בהמשך לכך, נהג המשיב ברכב אל דרך כרמית בשכונת עין כרם בירושלים, ועצר את הרכב תוך כדי שהוא חוסם את הכניסה לאותו רחוב. משעצר המשיב את הרכב, נמלט מהרכב, וכן נמלטו מתוכו האחרים, שזהותם כאמור אינה ידועה למאשימה, וברכב נותרו רק השוהים הלא חוקיים, שפרטיהם ידועים ומפורטים בטבלה בכתב האישום.

באותן נסיבות נהג המשיב ברכב, מבלי שיהיה בידיו רשיון מתאים לכך, בלא שברכב יהיה רשיון בתוקף מאז 26.6.10, ובלא שתהא על נהיגתו זו של המשיב ברכב פוליסת ביטוח בתוקף.

בהמשך לכך, בתאריך 26.8.11, לאחר שנודע למשטרת ישראל כי המשיב שוהה בתחנת הדלק סונול בסמוך למחסום חוסאם (להלן- "תחנת הדלק"), נשלח כח משטרה לחפשו ולעוצרו. כן התבקשו חיילי צה"ל המוצבים באזור לחפש אדם התואם את תיאורו של המשיב. בשעות הצהריים, במגרש החנייה האחורי של תחנת הדלק, הבחין צוות חיילים, ובהם שמואל ג'קובסון במשיב, וביקש ממנו להציג בפניו תעודת זהות. המשיב אמר לחיילים, כי תעודת הזהות ברכבו, והחל להובילם בין המכוניות החונות במקום, כשהוא הולך לפניהם. בעודם הולכים, פתח המשיב רווח בינו ובין צוות החיילים, וכששמואל ג'קובסון הורה לו לעצור, החל המשיב לרוץ, וברח מהמקום לחורשה סמוכה. בהמשך, בשעה 14:30 לערך, בחנות סמוכה לתחנת הדלק, עיכב צוות חיילים נוסף את המשיב, עד לבוא צוות שוטרי מג"ב.

ראיות לכאורה

2.      המבקשת טענה, כי בידיה ראיות טובות להוכחת המיוחס למשיב. מנגד טען ב"כ המשיב, כי אין כל ראיות לכאורה כנגד המשיב.

בתיק החקירה המשטרתי שהוגש לעיונו של בית המשפט, מצויות תמונות של המשיב בהן הוא נראה מבצע את המיוחס לו בכתב האישום וכן תמונות המשיב שצולמו לאחר מעצרו בתחנת המשטרה. כמו-כן, קיים סרט וידאו של האירועים המתוארים בכתב האישום. עיון בתמונות ובמשיב עצמו מעלה כי קיים דמיון רב בין השניים.

בתיק החקירה מופיעים גם דו"חות פעולה שערכו השוטרים שפעלו לתפיסת המשיב בעת האירועים המופיעים בכתב האישום, ובהם  מתוארים האירועים כמפורט בכתב האישום. בחלק מהדו"חות מעידים השוטרים כי במהלך המרדף אחר הרכב, היה קשר עין רצוף עם הנהג, הראות הייתה מצויינת בתאורת יום.

בהודעותיו, הודה המשיב שהוא מתווך בין נהגי הסעות ירושלמים לפועלים מהשטחים ומקבל 30 ש"ח לאדם, אך טען שהוא עצמו לא נוהג ברכב. כאשר המשיב עומת עם התמונות, הודה שהוא האדם שמצולם בהן, אך טען שלא רואים אותו נוהג ואמר: "נכון זאת התמונה שלי אבל לא אני שהסעתי פועלים"  (הודעה מיום 26.8.11 בשעה 21:12, בשורה 26 ו-  57).

בתיק מצויה גם הודעת עלי דוויאת, אשר הגיע לתחנת המשטרה ומסר שהוא לא קשור לתיק ולרכב, אך נשלח על ידי אחד, רמי כוסטירו, כדי לקחת אחריות על התיק תמורת 10,000 ש"ח. לדבריו הוא נסע אחרי הרכב, אך הוא אינו יודע מי נהג ברכב.

ממכלול הראיות, כפי שהציגה והגישה אותן המבקשת, שוכנעתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב.

ב"כ המשיב טען, כי לא מן הנמנע שאדם אחר החליף את המשיב כנהג ברכב, לאחר שנותק הקשר בינו ובין המשטרה במרדף, ולפיכך ייתכן שאדם אחר נהג ברכב, והמשיב אינו קשור לפרשיה זו. לטענתו, אין כל ראיה הקושרת את המשיב למיוחס לו, ולכן יש לשחררו לאלתר ללא כל תנאי.טענות אלה בקשר לזיהוי מקומן להתברר בהליך העיקרי ומכל מקום, לא מצאתי שהן מכרסמות באופן משמעותי בראיות שהגישה המבקשת או מטילות ספק בהן. כך גם טענות המשיב כי היה על המבקשת לבצע פעולות חקירה נוספות על אלה שביצעה, אינן פוגעת בראיות שהוצגו,והתרשמתי כי די בראיות שהגישה המבקשת כדי להניח תשתית ראייתית לכאורית לצורך מעצרו עד תום ההליכים.